שנים רבות הורגש כי הממשלה אינה מקדמת משאבים בצפון כמו בדרום וכי ראשי הרשויות או הערים לא מצליחים להתאגד לכוח מרכזי אחד אלא כל אחד עסוק באזור הספציפי שלו. הרגשה זו גורמת להגירה המונית לאזור המרכז כמרכז הכלכלי האחד ולנטישה של הדרום והצפון לטובת תל אביב. הרבה פעמים המנהיגות הפוליטית בחיפה תולה את הבעיות העירוניות בקבלת החלטות ממשלתית או בהיעדר קבלת החלטות כזו.

במשך שנים רבות עיריית חיפה מנסה לקדם תוכניות התחדשות עירונית שונות בשכונות ואזורים שונים בעיר כגון קריית חיים וקריית אליעזר. למרות הקשיים הרבים בהווה, מושקעים לא מעט מאמצים בניסיון תכנוני לטווח ארוך יותר של חמש ועשר שנים כדי לתת אופק, חזון ואפשרות להתחדשות. הסוגיות איתן מתמודדת העיר בהווה כגון הנמל, זיהום האוויר, שדה התעופה ועוד, לעיתים גורמת למרבית המשאבים להתמקד בהווה ולא בעתיד והתחדשות עירונית דורשת ראייה קדימה.

המחלקה להתחדשות עירונית בחיפה הוקמה בשנת 2017 במטרה לרכז את הפעילות התכנונית בתחום ההתחדשות העירונית. המחלקה מנסה לסייע לדיירים הרלוונטים בהתארגנות לקראת מימוש פרויקטים אלו ומלווה אותם במהלך התכנון והמימוש של הפרויקטים. המחלקה עוסקת בעצמה גם בייזום וקידום של תוכניות, בעיקר ברמה התכנונית. כמו גם לסייע עם היטל השבחה בפרויקטים של פינוי ובינוי. נכון להיום, בעיר נמצאים 12 מתחמי התחדשות עירונית בדגש על שכונות החוף והשכונות הישנות יותר בעיר שמורגשות שהוזנחו במשך שנים כגון קריית חיים מערב וקריית אליהו. 

ישנים פרויקטים שכבר אושרו כגון מח"ל, ברל כצנלסון, עין דור, מורדות הכרמל הצרפתי, המלך אמציה, מבוא חיים, יציאת אירופה, חביבה רייך, המלך חיזקיהו, אמיל זולה והמלך שלמה. יש עוד פרויקטים אחרים שנמצאים בשלבי תכנון שונים כגון קרית שפרינצק ורמת שאול או תוכנית האב להתחדשות עירונית של שכונות החוף וישנם פרויקטים הנמצאים עדיין בשלבי האישור השונים מתחם החותרים ומתחם רוטשילד. ברור לכל העוסקים בתחום כי עדיין מדובר במעט מדי ומאוחר מדי, אך נעשים מאמצים כדי לנסות ולהדביק את הקצב. מה גם שתקופת הקורונה יצרה עיכובים רבים בכל תחום הבנייה בישראל החל משלבי התכנון, קבלות הקהל ועד היישום בשטח.