עולם הפוך ראיתם, מדומה. אתם חיים באשליות. כל כך בוטה האמת שירדה אליכם משמיים, לאחר בחירה קשה בין צדק לחסד, כי קיבלתם קרדיט ממני, שתעשו עבודה. והנה, ה"נעשה ונשמע" שלכם לא שווה אגורה שחוקה. הכנו עולמות כדי שתיפול פה שלהבת השם, שלמה, ותהייה נר לרגליכם. לא הספיק להגיע וכבר כבה, כבתה שלהבת יה'. מול הר סיני ראתה שפחה בים ועכשיו הכל נעלם. עורבא פרח.  שנים שיטיתי את עצמי, כאילו מבינה, קשורה חזק לביוגרפיה, מנסה לפרוץ בכוח, להבין. "הכל צפוי והרשות נתונה".  אלוהים נתן לעולם הזה את יופיו, בשפע. טבע, ילדים גדלים, אהבה גדולה. אלא שהבנו שהאהבה לא כל כך צולחת אלא לאט לאט צונחת. אוחזים בכוח בחוקי הגורל ועכשיו מנסים להבין את "הכל צפוי והרשות נתונה".

ניסינו, אך הכלים השבורים לא אחזו את האור, שיום יום היינו מלקטים אותו מחדש. הבנו שמה שפעם קראנו סיזיפי והרמנו ידיים, הוא מצב חדש ורצוי של  "ייאוש מכוחותינו עצמנו". ארבעים שנה אחרי, הסיר המלך את הכתר, זרק אותו אלינו מטה. וירוס קטן העיף את העולם. "עולה על כל דמיון" אמרנו. פראפראזה, בלי שום תובנות, הבנות, ובטח שלא בינה.

אז מצאנו את האמת חבויה בתוך הכתר, עמוק בתוך הכתר, יחד עם כל העולם. האמת, שאותי ממש הצחיק הבורא עם הוירוס הקטן הזה. "עכשיו אחרי כל השנים האלה את מתגלגלת מצחוק, עכשיו נזכרת?". כן, עניתי בחיוך, רק עכשיו הוא סוף כל סוף הצחיק אותי עם הוירוס שמסובב את העולם על אצבעו הקטנה. 2020 הביאה לנו מהפכה וסוף סוף הבנתי מהו "עולם הפוך ראיתם".רק עוד חיבור ועוד דבקות ועוד אין ספור תיקונים יביאו את הברכה ועולם חדש יפציע מתוך החשכה והכל יבוא על מקומו בשלום.