התנהלות כלכלית נכונה לעיתים עוברת בין דורות ולעיתים נלמדת דרך מכאובים שונים, כך למשל לא מעט ישראלים מגיעים כיום לכדי מצב של חדלות פירעון וזקוקים לשיקום כלכלי אשר יוכל לעזור להם להתייצב ברמה הפיננסית. מקרים שכאלו לא פעם מתלווים עם בעיות בריאותיות, בעיות בזוגיות או מאי יכולת של החייב להתפרנס בצורה עצמאית. לכן גם חלק לא קטן מהמקרים מגיעים אל דלתות בית המשפט, שאמור לקבוע כיצד ואיך החייב אמור להחזיר את הכסף וכמובן גם לשמוע הסברים בנוגע לאותם החובות והתחייבות בהן לא עמד. על כן בשנים האחרונות חייב שצברו חובות גדולים והגיעו לכי חדלות פירעון, יכולים להגיע לצו הפטר חובות ולהתחיל בדרך חדשה. בדקנו את הנושא לעומק בעזרת האתר https://www.shoresh-law.co.il/

מה ההיגיון בקבלת צו הפטר?

בעלי חובות בגדלים שונים פוגמים בדרך כזו או אחרת בכלכלה המקומית, בין אם בשייקים שחוזרים וספקים שלא קיבלו כסף בגין המוצרים ועד לחברות ענק ואפילו משקי בית. נזקים שכאלו הינם נזקים "מתגלגלים" המשפיעים על המעגל הגלגלי בישראל, לכן בישראל החולט לא רק לדחוק בבעלי החובות דרך לשלם את חובותיהם אלא מבקשים לעזור בשיקום כלכלי שיחזיר את החייב ככלי כלכלי מאוזן.

כך חוקק בחוק "חדלות פירעון ושיקום כלכלי" לשנת 2018, כי לכל חייב קיימות 3 אפשרויות בהתאם לסכום החוב והתנאים האישיים. האפשרות הראשונה תתבצע אל מול ממונה על הליכי חדלות פירעון, יחד עם צו בית משפט הכולל תנאים לשיקום החייב ולתקופת זמן עליו יהיה לשלם. הליך שכזה דורש מהחייב לעמוד בחוקים ותנאים נוקשים על מנת לקבל צו הפטר כאשר גובה החובות עולה על סך של מאה וחמישים אלף שקלים.

במקרה של נושים

ישנם מקרים בהם החובות נמוכים פחות או גבוהים יותר, אך גם ישנם מקרים בהם מעורבים לא מעט נושים להם יש חלק בחוב. מקרה שכזה נקרא ניהול הסדר נושים, אז ינסה בית המשפט ומומנה על הליכי חדלות פירעון להגיע להסדר בין כל הנושים ואל החייב. במרבית המקרים התשלומים ייפרסו על פני מספר שנים ויאכפו על ידי הסדר של בית המשפט ועל החייב להציע לפחות כ-30% משווי החוב.